19/03/18, ג' ניסן תשע"ח
לכבוד
מנהלי קהילה/מנהלי עסקים
הנדון: רישוי בריכות שחיה בקיבוצים
עקב פניות למשרדנו בעניין זה, להלן חוות דעתנו בעניין רישוי בריכות שחיה בשטח הקיבוץ.
סקירה היסטורית קצרה
במשך שנים בריכות שחיה בקיבוצים לא נחשבו "עסק" הטעון רישיון על פי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 ("חוק רישוי עסקים"), בין אם הבריכות שימשו את חברי הקיבוץ בלבד (ללא תשלום כלל), ובין אם שימשו גם אורחים מבחוץ.
לראשונה, בע"פ (מחוזי חי') 38096-06-15 מדינת ישראל נ' קיבוץ רמת יוחנן, ("עניין רמת יוחנן") נקבע שאמנם לא כל בריכות השחיה בכל הקיבוצים חייבות ברישיון עסק, אך נקבעו קריטריונים מסוימים, אשר בהתקיימם, צריך הקיבוץ להוציא רישיון עסק בגין ניהול בריכה בתחומו.
בעניין צו רישוי עסקים וסקירת הפסיקה
בשנת 2013 שונה צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 ("צו רישוי עסקים") ובפריט 7.4(א) נקבע כי בריכות המשמשות עד 4 יחידות דיור אינן טעונות רישיון.
בעניין רמת יוחנן, סבר בית משפט שלום בת"פ 10804-06-14 מדינת ישראל נ' קיבוץ רמת יוחנן, כי מאחר והמחוקק נתן את דעתו על שאלת השימוש בבריכות שחיה, ומאחר ועשה זאת בעוד פסקי הדין הקודמים היו מונחים לפני המחוקק ומאחר ולא קבע דבר לגבי בריכות שחיה בקיבוצים הרי ברור שהמחוקק התכוון שלא לחייבן בהוצאת רישיון עסק.
בית משפט השלום סבר שבריכות שחיה בקיבוצים אינן חייבות ברישיון וזאת משום ששני פסקי דין מחוזיים ע"פ 66/70 מדינת ישראל נ. קיבוץ הגושרים ("עניין הגושרים") וע"פ 704/99 מדינת ישראל נ. יעקב אסולין ("עניין אסולין") קבעו שבריכות שחיה בקיבוצים לא דורשות רישוי.
בקצרה יובהר כי בעניין הגושרים התייחס בית המשפט לבריכת הקיבוץ כאל בריכה פרטית, ואילו בעניין אסולין קבע בית המשפט כי בריכות שחיה המשמשות את חברי הקיבוץ ואורחיהם ללא תמורה כספית אינן מחייבות רישוי.
פסק דין דומה ניתן גם בעפ (ת"א) 175/98 שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל נ' מדינת ישראל ("עניין שעלבים") אז גם קבע בית המשפט באופן ישיר, כי בריכת שחיה בקיבוץ הגובה תשלום עבור השימוש, נדרשת לרישיון.
בעניין רמת יוחנן
בקיבוץ רמת יוחנן קיימת בריכת שחיה לשימוש החברים, ובנוסף השתמשו בבריכה גם שוכרי יחידות דיור בקיבוץ. בית המשפט קבע, כי בריכת שחיה בקיבוץ המשמשת גם את השוכרים בקיבוץ (בתשלום), וילדי חוץ המקבלים בה שעורי שחיה, טעונה רישיון עסק.
בית המשפט מצא לנכון להבדיל בין הקיבוצים והפסיקה דאז לימינו, בין היתר בכך שכיום הקיבוץ משכיר חדרים על בסיס מסחרי, כאשר חלק מתנאי השכירות הוא זכות השימוש בבריכה. דהיינו הבריכה משמשת גם את עסק ההשכרה.
למעשה קבע בית המשפט, כי לפי המצב החקיקתי ספק אם חלה חובת רישוי על הבריכות בכל הקיבוצים, יחד עם זאת השאלה אם בריכה בקיבוץ מהווה "עסק" ונכללת בהגדרה "עסק טעון רישוי", שרק עליו חל החוק, צריכה להיבדק לפי נסיבותיו הספציפיות של המקרה הנדון.
בריכת שחיה הטעונה רישיון
בעניין רמת יוחנן קובע בית המשפט את כלל "הצביון העסקי". מקום בו הקיבוץ גובה תשלום עבור שימוש בבריכה באופן ישיר או באופן עקיף באמצעות עסקי הקיבוץ מחייבים רשיון עסק.
כך גם אם הבריכה משמשת לחוגי שחיה בתשלום או מאפשרת קיום ארועים אחרים בתשלום.
ניתן לסכם זאת כך, שמקום בו נשמט הצביון המשפחתי מהבריכה עקב שימושים עסקיים, הצובעים את הבריכה כעסק מסחרי, יש צורך בקבלת רשיון עסק לבריכה מתוקף חוק רישוי עסקים.
בשאלות הנוגעות לרישוי עסקים ניתן לפנות לעורך דין מתן גל במשרדנו בחצור
בברכה,
מתן גל, עו"ד
יונתן גולדשטיין, עו"ד